העולם השוקק של המוצרים שמיוצרים בכמויות גדולות הוא עולם מורכב מאוד. ככל שחברה היא גדולה יותר, בעלת סניפים רבים יותר בעולם ובעלת שיווק ברמה העולמית, כך הסיעוף של התפקידים וההתעסקות בשיווק ובהובלה ברחבי העולם הופך מורכב יותר. כאשר מדובר על מוצרים אשר מיוצרים באתר אח בעולם ואילו בארץ יש את היבואן ואת המשווק, הם מחויבים לדאוג לביטוח חבות מוצר עבור עצמם.
הרעיון של ביטוח חבות מוצר הוא שגם אם היבואן והמשווק הם לא המייצרים בפועל של המוצר, יש להם אחריות מוחלטת לגביו. לפני הרבה שנים נחקק חוק אחריות מוצרים פגומים אשר תפקידו הוא לדאוג לכך שעל המשווקים של המוצרים ועל היבואנים של המוצרים מוטלת אחריות מוחלטת לכל נזק שייווצר בעקבות שימוש במוצר. הסיבה לכך שהחוקק החליט לחוקק את החוק הזה היא שהוא ראה לנגד עיניו את טובת הצרכן. הצרכן אשר נפגע משימוש סביר במוצר כל שהוא לא צריך לשאת במחיר של הפגיעה מהשימוש במוצר כי היצרן נמצא בחוץ לארץ.
מה שהוחלט הוא שככל שהמשווק של המוצר והיבואן נמצאים בארץ, הם נושאים באחריות מוחלטת לטיב המוצר ואם צרכן כלשהו נפגע מהשימוש במוצר, אז הם יהיו אחראיים כלפיו. הרעיון הוא ליצור הפרדה, המשווק והיבואן ידאגו לביטוח חבות מוצר ואז הם יוכלו לפצות את הצרכן הנפגע (באמצעות ביטוח) וככל שירצו לתבוע את היצרן, יעשו זאת בתביעה נפרדת. באמצעות ביטוח חבות מוצר, הצרכן לא ניזוק (מעבר לנזק שחווה מהמוצר) ולפחות זכאי לקבל פיצוי הולם על הנזק שנגרם לו. הרבה פעמים, הסוגיה המשפטית שמתעוררת סביב הנושא של ביטוח חבות מוצר היא כמה הביטוח צריך לשלם. בדרך כלל הנפגע יטען שחברת הביטוח חבות מוצר תישא בכל עלות הנזק שלו ואילו חברת הביטוח תטען להפחתות כאלה אחרות. היתרון בניהול הליך משפטי זה הוא שאין כלל שאלה בסוגיה של האחריות.
האחריות של המשווק והיבואן בעולם ביטוח חבות מוצר היא אבסולוטית. השאלה היא תמיד סביב נושא הסכום: כמה תשלם חברת הביטוח על הנזק שנגרם לצרכן – מה יהיה גובה הסכום וטיבו.